סגן יואב הרשושנים ז"ל

בן לנורית ושילה
נולד בפתח תקווה וגדל באלקנה
שירת בפלחן צנחנים
נפל בפעילות מבצעית בלבנון

בתאריך כו' בשבט תשנ"ד 7.2.1994
מקום קבורה: אלקנה
הותיר אחריו הורים ו-3 אחים

בן 21 בנופלו

--------------------

קורות חייו
בשנת 1977 עבר יואב עם כל משפחתו לאלקנה,

והייתה בין ארבעים המשפחות הראשונות במקום.

האוירה החברתית - קהילתית והחינוך בישוב שולבו באורחות הבית וברקע ההורים, והם אשר השפיעו והחדירו ביואב מערכת ערכים חברתיים ולאומיים שהיו נר לרגליו כל ימי חייו. החיים מול מרחבי-ארץ פתוחים הטביעו בו את אהבתו הרבה לטבע, לבעלי חיים, לנופי
ארץ ישראל ומשעוליה, ומעל לכול - לאדם באשר הוא אדם.
יואב החל את לימודיו בבית הספר היסודי באלקנה וכבר אז בלטה אישיותו המיוחדת וכושר המנהיגות ניחן בו. בתחומים אשר עניינו אותו העמיק וגילה ידע רב והשקיע בהם את כל המרץ. עבודותיו זכו לתשבחות ועוררו התפעלו.

דמויות משמעותיות בעיצוב דמותו של יואב היו סבו, הלשונאי ומחבר התשבצים הנודע

הלל הר-שושנים, וסבתו שרה מן.

כילד העריץ את דמותו של נפוליאון ולא החמיץ שום הזדמנות לקרוא וללמוד עליו.

הוא אימץ את סיסמתו תבקש ממני הכל, רק לא זמן
 דמות נוספת מההיבט הרוחני, שהשפיעה עליו היא של הרב קוק זצ"ל שממנו אימץ את האמירה הרצון הוא הכוח האלוקי הממציא את הכול, והמניע את הכול
יואב גילה עצמאות רבה ואת שנות חטיבת הביניים בחר ללמוד בקרית נוער בירושלים,

מוסד שהשפיע עליו רבות, שם גם אימץ תלמיד-חבר, ליאור, אשר עלה מאתיופיה יואב היה בשבילו בן משפחה

תוך כדי לימודיו החליט ללמוד בפנימייה הצבאית אור עציון במרכז שפירא

אליה עבר לאחר שנת לימודים בבית הספר הטכנולוגי אמית שליד אוניברסיטת בר-אילן

כך הגשים את רצונו בהצלחה רבה.

השילוב של ישיבה וחיי צבא התאים לאופיו ולרוחו, ופתחה בפניו עולם חדש ורחב בו הביא לידי ביטוי את כל תכונות אישיותו

חיוך נצחי היה נסוך על פניו ולא הוסר ממנו אף ברגעים קשים

הוא בגר והיה לגבר בעל נוכחות מרשימה, עם חוש הומור מפותח, אך רציני מאוד בעבודתו.
יואב האמין שיש לתת הכול לעם ישראל ולמדינה, והשתלב היטב במסגרת בה בחר

תכונות של מנהיג ואיש צבא, חייל בכל רמח אבריו, צצו ועלו אצלו

יחד עם זאת היה אדם חם ואוהב המסייע לאחרים ומושיט יד לכל, דורש ושאפתן

היכולת הגופנית וההתבגרות הנפשית הרחיבו את תחומי עיסוקיו והתעניינותו

הוא הסתער על הטבע בכל דרך אפשרית: שחייה, צלילה, צניחה וסנפלינג, הרבה בטיולים, בניווטים, בהליכה ובריצה למרחקים ארוכים ומרתון. למרות שלא למד אמנות וציור מימיו, החל לצייר בכישרון רב ובשמחת החיים הטבועה בו. החל לפרוט על גיטרה ולנגן במפוחית-פה.

יואב היה איש של ארץ-ישראל השלמה, אך האמין בשלום וקיווה לבואו

היה פעיל בתנועת הנוער בני עקיבא דובר אמת וירא שמיים ובעל אישיות מיוחדת, כדברי ראש הישיבה בה למד, הרב חיים דרוקמן

כחניך וכחייל אשר הוסמך כמגיש עזרה ראשונה וכחובש קרבי היה נוסע תמיד עם ערכת חובש מתוגברת, ולא אחת הציל חיי אדם בדרכים, הוא החליט על רצונו לפתח קריירה צבאית והתחייב במסגרת לימודיו בפנימייה הצבאית לשלוש שנות קבע
הוא התגייס באוקטובר 1990 לפלח"ן של חטיבת הצנחנים, לאחר שוויתר על הצטרפות
לקורס טייס אליו התקבל. לאחר סיום מסלול האימון הארוך ביחידה, הוא יצא לקורס קציני
חי"ר, ובסיומו שובץ בבית הספר לחי"ר, בהדרכה, בהקמת מסגרת חדשה לשילוב טרקטורונים ביחידות הצבא ובתפקידים אחרים

לאחר מאבק ארוך הוא חזר ליחידה, לפלח"ן, בתפקיד מפקד צוות, חדור מוטיבציה ותודעת שליחות. בנובמבר 1993 הוא קיבל את דרגן הסגן.
בינואר 1994 הוא סיים את תפקידו כמפקד צוות ואמור היה לצאת בשלב מאוחר יותר לקורס
מפי"ם. הוא חזר מלבנון לאחר שרות ארוך ועם היחידה

בהיותו בחופשה רגילה, הוא החליט לחזור ולהיפרד מחייליו במוצב ריחן והגיע לשם ביום ראשון אחר הצהריים. למחרת נלחם על זכותו להתנדב ולצאת למשימה במקום קצין-חבר שחש ברע תוך גילוי דוגמה אישית, דבקות במשימה ונכונות להקרבה

על אף שלא נדרש לכך הוא יצא למשימה ממנה לא שב חי.
ביום כו' בשבט תשנ"ד (7.2.1994) נפל יואב בקרב בלבנון, בעת שפיקד על כוח סיור שעסק
בפתיחת ציר בין המוצבים ריחן וסוגוד, בגזרה המזרחית של אזור הבטחון בדרום לבנון.
חיילי הכוח שהסתערו לעבר האויב, שמנה עשרות מחבלים מארגון החיזבאללה, הותקפו על
ידם בטילי סאגר, בפצצות מרגמה, באש מקלעים ונקל. יואב השיב באש לעבר המחבלים,
הינחה את חייליו לסייע לנפגעים, אירגן את הכוח והחל לדלג לכיוון האויב עד שנפגע ונהרג
מכדורו של צלף.
יחד עמו נהרגו עוד שלושה לוחמים:

סמ"ר גל לוינסון

סמ"ר ניר עברון

סמל טל כהן

יהי זכרם ברוך

עוד חמישה חיילים נפצעו.
במכתבו כתב מפקד היחידה יואב נהרג בצורה שאפיינה אותו יותר מכול - מסתער קדימה
בראש חייליו, בנחישות וללא פחד, אל מול פני אויב אכזר תחת אש צולבת עד שכדור אויב
פגע ביואב. גם בקרב האחרון שלו דאג יואב לחייליו. תוך הקרבה עצמית תחת אש, ניסה
לטפל בחייליו הפצועים ובמקביל להילחם באויב.
במותו, ציווה לנו את החיים.
יהי זכרו ברוך