top of page
אביהוא יעקב ז_ל

רס"ן אביהוא יעקב ז"ל

בן לגדי וברי
נולד וגדל בכפר חסידים
שירת בשייטת 13
נפל בפעילות מבצעית בשכם

בתאריך כא' באייר התשס"ב  3.5.2002
נקבר בבית העלמין כפר חסידים
הותיר אחריו הורים ו-5 אחים ואחיות

בן 24 בנופלו

------------------
קורות חייו

אביהוא היה בחור גינגי בעל חיוך כובש, ועיניים רגישות, הליכה כריזמטית, תמיד דרוך ונכון לסייע. בדומה לאחיו, נטל חלק בעבודות המשק החקלאי תוך ניהול חיי חברה ערים, טיולים וריצה ופעיל בסניף בני עקיבא שבכפר - תחילה כחניך, ולימים - כמדריך

מתוך שאהב את הצבא ורצה לממש עצמו בדרך זו, התעקש אביהוא להמשיך את מסלול
לימודיו בפנימייה צבאית. שאיפתו לא התגשמה בקלות, אך בעקשנותו הרבה התקבל לבסוף למכללה הקדם-צבאית לפיקוד אור עציון. במקום זה נתגבשה אישיותו, את חוכמת החיים שצבר הפנים היטב. במכתב שכתב לאחותו זהר, בצאתה ללימודים באולפנה, התווה אביהו קווי התנהלות וחשיבה ברורים ופרס את משנתו האופטימית על החיים:

...לעולם, לעולם, לעולם, אל תאמרי דבר רע על מישהי מהשכבה או בכלל - אל תעבירי ביקורת על אף אחת אלא להיפך: תמיד תגידי מלה טובה על אנשים, גם אם את לפעמים חושבת כמו שאר הבנות... צריך לקחת דברים בקלות ובפרופורציה ואת זה תלמדי מטעויות שלי, זאת אומרת שגם אם דברים לא מסתדרים בצורה שבה רצינו שיסתדרו, תראי שהזמן מרפא הכל ובסופו של דבר את תמיד תהיי מרוצה... תמיד תשאירי מקום מסוים שהגעת אליו, טוב יותר מאיך שהיה קודם. זאת אומרת, שתמיד תשפרי ולא להפך... גם השעה הקשה ביותר היא רק שישים דקות.
אביהוא התגייס לצה"ל בראשית חודש אוגוסט 1996 והתנדב ליחידת העילית שייטת 13 -
הקומנדו הימי. לאחר סיום המסלול המפרך ביחידה יצא לקורס קצינים, ושב לשייטת כמפקד על צוות לוחמים. לפני כניסתו לתפקיד הגדיר לעצמו מספר מטרות: להיות צוות מוביל ביחידה; להשתתף כמה שיותר בפעולות מבצעיות; לחנך לערכים ולאהבת הארץ ולהקנות ידע וחיבה למסורת ישראל.

סיכת_לוחם_בשייטת_13.gif

במהלך שירותו בשייטת ביטא אביהוא את רצונו לצאת לצבא הגדול, ללמוד את דרך פעולתו ולקחת חלק במשימותיו, ולפיכך הציע למפקדיו לצרף את יחידתו לפעילות המתבצעת בערים הפלסטיניות. במרוצת הזמן ומכורח הנסיבות נאלץ אביהוא להיפרד מהשייטת, לא לפני שהעניק לכל אחד מהלוחמים בצוותו עותק של מסכת אבות, ובהקדשה לספר כתב: בין האימונים והפעילויות תמיד היה חשוב לי להדגיש ולהדריך לערכים אישיים ולדרך ארץ. ספר זה, שהוא אחד מ-42 מסכתות, שונה משאר המסכתות ואינו עוסק בענייני הלכה, אלא כולל בתוכו ענייני מוסר, דרך ארץ ומידות טובות.
לתפקידו האחרון - מפקד פלוגת החוד בגדוד 51 (גדוד ;הבוקעים הראשון) - מונה אביהו
שבועות ספורים לפני נפילתו, כשנקרא להחליף את מפקד הפלוגה, סרן רועי גרינוולד,
שנפצע. אביהו פיקד על הפלוגה הרובאית לכל אורך מבצע חומת מגן, כשהוא מוביל את
חייליו בכל ערי הגדה - בטול כרם, בקלקיליה, בחברון ובגנין. ראשון הלך וראשון פרץ לכל
מקום, רץ מול אש צולבת כדי להציל חיילים שנפגעו וחירף את נפשו ללא הרף

במבצע אישי נועז וקשה חילץ אביהוא את גופות לוחמיו אשר נחטפו על ידי פלסטינים, ומעידים חבריו: אביהוא לא היסס לרגע, הוא זרק מעליו את האפוד ורץ לחלץ את החטופים המתים אותם נשא על גבו למקום מבטחים, זה היה אביהוא

גם במצבים הקשים ביותר, כמו בתקופה שבה נהרגו חיילי המילואים בגנין, הנהיג אביהוא את חייליו באומץ ועודד אותם להמשיך להילחם ולא להישבר, תוך שמירה קפדנית על ערכי לחימה מוסרית. בקסמו, הצליח לסחוף אחריו ולהוביל והיווה דוגמה אישית של לוחם תמידי, ולעתים נאיבי, למען הצדק והשוויון.
רבות היו תעודות ההצטיינות וההוקרה שזכה בהן עוד בחייו, אך אביהוא היה ענוותן ואף
הסתיר את דבר קבלת אות ההצטיינות שהעניק לו ביום העצמאות תשס"ב אלוף פיקוד
הצפון.

תשס"ב (3.5.2002). פלוגתו כיתרה בניין בשכם שבו היו מעבדות נפץ ומבוקשים מארגון החמאס שהתכוונו לבצע פיגוע התאבדות בישראל,ובהם המחבל האחראי על הכנת מטען הנפץ שהופעל בפיגוע במלון פארק בנתניה. בבניין היו אזרחים בקומות העליונות; דלת הכניסה היתה נעולה והיא עוררה חשד שמאחוריה מסתתרים המבוקשים. לבנת החבלה שהופעלה לא הפילה את הדלת וחלקה נשאר עומד על כנו. כדי שלא לסכן את החיילים ולא לפגוע באזרחים, התקרבו המגד ואביהוא לדלת, אך אז נפגעו מצרור שנורה לעברם מתוך הבית. אביהוא נפצע אנושות והובהל במסוק לבית-החולים שיבא בתל השומר, שם נפטר מפצעיו. מפקד הגדוד, סגן-אלוף אופק בוכריס, נפצע באורח קשה וחייל נוסף נפצע קל. אביהוא לא זכה להתעדכן בתוצאות הפעילות, שבמהלכה פרצו חיילי גולני לתוך הדירה והרגו את שני המחבלים, פוצצו את מעבדת הנפץ ומכונית עמוסת כלי נשק ותחמושת ועצרו את אנשי החמאס בטרם הצליחו להוציא לפועל פיגוע נוסף.

אביהוא היה בן עשרים-וארבע במותו

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר חסידים

הותיר הורים, שני אחים - אמיר ודעאל ושלוש אחיות - הדס, זהר וחן

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן

וכן הוענק לו ציון לשבח על הצטיינותו במבצע חומת מגן

בימי השבעה שלחו הוריו של אביהוא ברכת חיזוק לראש הממשלה דאז, אריאל שרון ששהה בשליחות מדינית בארצות-הברית, וכך כתבו בעקבות נפילתו של בננו אביהוא ולאחר הלחימה הקשה שהייתה לפלוגתו ולו בגזרות השונות ובפרט בגנין, והתגובות הקשות בעולם על לחימה זו, ברצוננו לידעך בשלושה פרטים מני רבים על אודות בננו אביהוא באפודו נמצא תמיד דגל ישראל. בזמן הלחימה בגנין (כידוע בלחימה בגנין פלוגתו היא-היא הלוחמת) היו באפודו סוכריות לילדי הפליטים.  בסיום הלחימה בגנין הוא העמיד את פלוגתו במעגל ושאל שתי שאלות

א. אם יש חיילים שלקחו מזכרות מהפליטים, שיעברו למרכז המעגל

ב. אם יש חיילים שקשקשו על הקירות, הם לא ישתתפו בפעילות המבצעית הבאה - וכך היה.

תת-אלוף אלעזר שטרן, קצין חינוך ונוער ראשי, פרסם את מכתבם של ההורים באיגרת מאי 2002 שלדבר לשטח וכן באתר הרמטכל דאז, רב-אלוף שאול מופז, כתב למשפחה אביהוא תואר כמפקד אמיץ ומקצועי,אשר התנדב ראשון לכל משימה. מפקדיו מעידים עליו כי היה קצין נערץ ביחידה, דוגמה ומופת לחיקוי והשראה. הוא התאפיין ברגישותו כלפי חייליו, ובשל כל אלו זכה באהבתם. הלב דואב על מותו של קצין מוכשר ואדם נפלא, אשר היה מעמודי התווך של היחידה. כתבו חייליו לצוות בשייטת... היו לנו הרבה קצינים וכולם טובים, אבל אביהוא יותר מכולם עשה מאיתנו צוות מגובש, השריש בנו ערכים, אהבת הארץ, המון אנושיות, ולמה שהגענו -זה המון בזכותו... תמיד נשאף לתרום יותר ולעשות את הכל טוב יותר, או בקיצור - פשוט נמשיך הלאה בדרכך שלך

לעולם לא נשכח, צוות אביהוא.

באותו מעמד דיבר איתן, חבר מהשייטת, ואמר: אביהוא היה אדם עם מורכבות פנימית נדירה של אהבת אדם, ידיעה של טוב ורע, ומצפון אישי בלתי מתפשר

תכונותיו התמזגו יחד לעוצמה אשר זהרה למרחוק והאירה את הסובבים אותו. אני נשען בביטחון על מצפונו, אותו זכיתי להכיר, ומשתמש בו כמורה דרך שלי בהחלטות יומיומיות. והדרך של אביהוא היא פשוטה ביותר: עשה את המעשה אשר אתה יודע כי הוא הנכון והצודק לעשות... עשה מעשה טוב לסביבתך, ובצורה כזו או אחרת הטוב יחזור אליך

הנר שלך אביהוא, עדיין בוער

במותו, ציווה לנו את החיים.

יהי זכרו ברוך

bottom of page